ילדים ומתבגרים – התמודדות עם מוות ואובדן


ההתייחסות למוות היא טבעית והיא חלק מההתפתחות הרגשית של הילד. ילדים בגילאים שונים מתעניינים בתחומי תוכן נרחבים וביניהם גם נושא המוות (בעקבות אירוע שהתרחש בסביבתם או שלא). ניתן להסביר נושאים אלו (כמו כל נושא) בהתאמה לגיל הילד. ילדים צעירים מתעניינים בנושאים מוחשיים יותר, כמו: קבורה וגופה, ילדים גדולים יותר מתעניינים גם בנושאים מופשטים של משמעות ואמונה.עם הגיל מחלחלת הבנת הסופיות, חוסר התפקוד, אי ההפיכות, והאוניברסליות של המוות.

לעיתים ילדים שואלים לגבי הוריהם האם הם ימותו. שאלה שיכולה להבהיל ולהותיר את המבוגרים חסרי אונים. כדאי לתת תשובה אמיתית: "אני אמות, אך לא כעת", לא לקשור בין מוות לחולי או זקנה, כי ילדים, גם צעירים, נתקלים בסוגי מוות שונים. חשוב בעיקר להרגיע את חרדתו של הילד להישאר לבד ולהוסיף: " אבל תמיד יהיה מי שישאר איתך, אבא/סבתא/ דודה ". הדאגה האגוצנטרית והבריאה, בשלב זה היא להישאר לבד וזו חרדה שחשוב להרגיע, שיש מישהו בסביבתו האוהבת שישאר עימו. כאשר העיסוק במוות פוגע בתפקוד, משתק או כאשר יש שינויים התנהגותיים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

ילדים ומתבגרים - התמודדות עם מוות ואובדן

כיצד משתפים את הילד באירוע מוות שקרה?
מבוגרים חוששים לעיתים לספר לילדים את האמת לגבי אובדן כדי לחסוך מהם כאב, אבל חשוב לספר לילד את האמת (לפי הגיל וההבנה), כדי שיוכלו לדעת, להיפרד, לשתף ברגשות ולהתמודד עם המציאות החדשה.

כאשר מתרחש אירוע מוות, חשוב לתת מידע תמציתי, אבל מבלי לגלוש לתיאורים מיותרים.
היבטים שונים משפיעים על התמודדות הילד עם האובדן: גיל, הבנת משמעות המוות, שלבי התפתחות מנטלית ורגשית, אירועים במשפחה ובחיים, תפיסות משפחתיות ודפוסי תקשורת במשפחה, התנסות ראשונה במוות וסוג המוות.

חשובה הבנת משמעות המוות של הילד בכדי שנדע כיצד להסביר לו מושגים אלו. פעוט שלא מסוגל להבין סופיות, צריך שיסבירו לו פעם אחר פעם שאבא לא יחזור. כאשר החשיבה קונקרטית לא ניתן להבין מושגים מופשטים ולכן התייחסות למוות כאל שינה, טיול, יציאה לחופשה אינם מובנים ועלולים לגרום לחוסר אמון, פחדים וחרדות. מסבירים לילד בהתאם לגיל שלו- "זה זמן עצוב, שבו הגוף של סבא הפסיק לעבוד ולא יוכל לפעול עוד". אם הילד ירצה לדעת עוד הוא ישאל ונענה לו. חשוב לשתף את ילדכם ברגשותיכם "אני עצוב, מתגעגע", השיתוף נותן לגיטימציה לילד לדבר ולשתף ברגשותיו.
למתבגרים חשיבה אבסטרקטית שמאפשרת להם להבין מוות במונחי זמן ויכולת קוגניטיבית שמאפשרת להם לתפוס את משמעויות המוות. מתבגרים עסוקים גם במשמעות המוות כלפי עצמי- מה אחרים חושבים עלי, וניפוץ תחושת האומניפוטנטיות.
חשוב לבדוק מה הבנת משמעות המוות עבור ילד/מתבגר באופן אישי.

ביטויים חיצוניים בהתמודדות ילדים ומתבגרים עם אובדן
ילדות- התנהגויות רגרסיביות (הרטבה, מציצת אצבע, חרדת נטישה), אשמה שמחשבות הילד גרמו למוות ועוד.
ילדות מבוגרת- בעיות בלימודים, פחדים, כעס כלפי הסביבה ועוד. בטווח הרחוק- קשיים חברתיים, חרדות ועוד.
מתבגרים- בדידות, מצבי רוח משתנים, אשמה, תחושת חוסר יכולת, קשיי ריכוז, הפחתת תפיסת מקומם בחברה, התנהגויות של acting out ועוד.

סיכום:
● ההתייחסות למוות היא טבעית והיא חלק מההתפתחות הרגשית של הילד
● כשילדים שואלים על מוות צריך לענות בהתאם לרמה ההתפתחותית של הילד
● כשילדים שואלים צריך לענות בכנות, בישירות ובפשטות
● צריך להקשיב ולהכיל את תפיסות המציאות של הילד
● לילדים יש כוחות להתמודד עם אבל ועם שינויים
● צריך לתת לילד את התחושה שהוא אהוב ונאהב